סיפור חייה מטלטל של ניצולת שואה שבגיל אחת עשרה ברחה עם אמה מהגטו ובמשך שנתיים התחבאה בלול תרנגולות. בתום המלחמה גרה במנזר, עזבה לאמריקה הצפונית ומשם הגיעה לישראל והקימה משפחה. באחד הימים, שמעה את בנה בן השש מספר לחבריו: "פעם אחת היה איש רשע שקראו לו היטלר, והוא רדף אחרי אימא שלי, אבל הוא לא הצליח לתפוס אותה, כי היא רצה מהר יותר..."
היכרותי עם נפגעי נפש הביאה אותי לכתוב על הנעשה בבית חולים פסיכיאטרי, על השבר הנפשי ועל ההחלמה, על מהות החיים ועל אכזריותם, עליבותם, גדולתם ותפארתם.
מדברי הסופרת
עין-יה טמיר (בורשטיין-ניר), תושבת ראשל"צ, נולדה ב-1945 בקיבוץ יגור, אם לשתי בנות ולבן, סבתא לשתי נכדות.
הוצאת צמרת 2012
