בית - הכיוון מזרח 46

בית

הכיוון מזרח | גיליון 46

הוצאת אחותי למען נשים בישראל

עורכת ראשית: שולה קשת קשי

עריכת הגיליון: שולה קשת קשי, לורן מילק

עריכת שירה: לורן מילק

עריכה לשונית, ניקוד שירה והתקנה: שרה שריג

156 עמודים

חורף תשפ"ה

"בית" הוא מילה המקפלת בתוכה אין־ספור משמעויות פרטיות וציבוריות. בית הוא מרחב פיזי על שלל מופעיו ואפשרויותיו, המסמלים שיוך תרבותי, אתני, לאומי, מעמדי ועוד. הוא סמן ליחס החברה, הרשויות, השלטון לקהילות השונות, שלעיתים נתפסות כשוות ושוות פחות בהקשר של הזכאות לבית, לקורת גג, להכרה בבית כקניין פרטי ועוד. הוא מרחב פיזי, שמכיל ומעצב את המרחב המדומיין: הזהות הרוחנית, הפוליטית והלאומית שלנו. בית הוא המרחב האישי, המשפחתי, שממנו אנו יוצאות ויוצאים לציבורי. הוא מרחב של שייכות או זרות וניכור, מרחב בטוח, העוטף אותנו ברגעי מצוקה ושבר, או לעיתים מרחב מאיים ואלים. הבית הוא תיבת הזיכרונות שלנו, "הקופסה השחורה" של חיינו, השער והמפתח ליציאה החוצה ולחזרה פנימה.

אסון שבעה באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיו גרמו לרבות ולרבים לחוות את התערערות תחושת הביטחון והשייכות, שבית אמור לספק. הבית הפך בן־רגע למרחב שבו הקירות והתקרות קרסו והדלתות נפרצו, מרחב של פגיעה, מקום של זיכרונות וגעגוע לאלו שנפלו במלחמה, לאלו שנחטפו מהבית, למאות האלפים שנעקרו מביתן.ם.

בגיליון זה אנו יוצאות במסע לנסות למצוא מקומות שנוכל לקרוא להם בית. בנקודת הזמן שבה הפך הבית למקום המקפל בתוכו משמעויות נוספות וכואבות, ביקשנו לקחת פסק זמן בתוך הזמן שעצר מלכת, לאפשר לעצמנו לעצור לרגע ולנשום. לנסות להיזכר שוב בבית שהותרנו מאחור, לנסות לחשוב על הבית דרך הכמיהות שלנו, לראות את הצד החיובי (גם אם הכואב) של הבית על מורכבויותיו וגיווניו, מהאישי למשפחתי, לקהילתי, לציבורי, ולדמיין אותו מנקודת מבטן.ם של היוצרות והיוצרים, הבאה לידי ביטוי ביצירות הנפלאות הנפרשׂות בגיליון זה.

השירה, הפרוזה ויצירות האומנות מייצגות מגוון קולות, חוויות, צבעים, פרספקטיבות ותיאורים העוסקים באופנים שונים בבית עם סל הזהויות והרגשות שהוא מביא עימו, מהגעגוע לְמה שהיה ולמה שיכול להיות, ועד הערגה לשוב הביתה.

בין המשתתפות.ים (רשימה חלקית): אפרת מישורי, טל איפרגן, נביל טנוס, איאת אבו שימס, ווביט וורקו סנבטו, יחזקאל רחמים, לורן מילק, וורקת לינה דסטה, כנרת מגן, אלי אליהו, תמיר הרשקו, בוריס לייבוב – בתרגום של ריטה קוגן, איריס שפירא ילון, ישראל דדון, סתיו אתלן, אפרת לוצטו, הדר חבני, רונית ידעיה, שושנה ויג, עזרא לוי, לילך סטמבולצ'יק, גילת קול ועוד. 

עטיפה קדמית: אסתר כהן, ראנד (קוביות הסוכר של סבא), 2002, שמן ואקריליק על עץ.